סרטן המעי הגס

קולונוסקופיה – שאלות ותשובות

 סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בארץ ובעולם. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,400 חולים חדשים - אחד מכל 19 גברים ואחת מכל 26 נשים יחלו בסרטן זה במהלך חייהם. 

הסיכון לחלות עולה עם הגיל. מדי שנה ימותו כ-1,200 אנשים בישראל מהמחלה, עם זאת, מדובר במחלה שניתנת לגילוי מוקדם, ובמקרה כזה סיכויי ההחלמה מעולים. יתרה מזאת, זוהי מחלה הניתנת למניעה! שיעור החולים הולך ויורד בשנים האחרונות, ככל הנראה הודות לבדיקות לגילוי מוקדם. הבדיקות שנמצאו יעילות לגילוי מוקדם באוכלוסייה הכללית הן בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, או בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50. אנשים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחאים) צריכים לבצע קולונוסקופיה כל 5 שנים החל מגיל 40 או 10 שנים מוקדם יותר מהגיל בו נתגלה סרטן אצל קרוב המשפחה. בדיקת הקולונוסקופיה היא היעילה ביותר לגילוי מוקדם ולמניעת סרטן המעי הגס. בבדיקה זו, המתבצעת תחת טשטוש, מוחדר אנדוסקופ שבו סיב אופטי ומצלמה זעירה דרך פי הטבעת, וחלל המעי הגס נסרק. בבדיקה זו ניתן לגלות פוליפים, גידולים שפירים שהיו עלולים להפוך לממאירים במהלך השנים, לכרות אותם תוך כדי הבדיקה ובכך למנוע התפתחות גידולים. בבדיקה זו ניתן גם לגלות גידול ממאיר בשלביו המוקדמים, אשר בעזרת טיפול יעיל ניתן להשיג שיעורי החלמה טובים. אנשים רבים חוששים מביצוע הבדיקה עקב סיפורים וחצאי אמיתות ששמעו לגבי הבדיקה ממכרים וחברים. הרי כמה תשובות לשאלות נפוצות.  
  1. האם ההכנה לבדיקה קשה?
כדי שהרופא המבצע את הבדיקה יוכל לראות את חלל המעי בצורה מיטבית, על המעי להיות נקי לגמרי מתוכן. לצורך כך מתבקש הנבדק לבצע הכנה לפני הבדיקה. יש שיטות שונות להכנה, אך אם אין לנבדק מחלות רקע ניתן ברוב המקרים להסתפק בהכנה הפשוטה הבאה:  
  • תזונה דלה בסיבים ועשירה בנוזלים 3 ימים לפני מועד הבדיקה. 
  • ביום שלפני הבדיקה יש לשמור על דיאטה של נוזלים צלולים בלבד.
 
  • שתייה של אבקה מיוחדת (בטעם תפוז או לימון) המומסת בכוס מים, ניתנת פעמיים לפני הבדיקה וכן כדורים משלשלים בערב שלפני הבדיקה.
  • תוך כשעה-שעתיים מנטילת האבקה יופיע שלשול המעיד על תהליך ניקוי המעי מתוכנו, לכן יש צורך להישאר בקרבת שירותים. לרוב השלשולאינו חריף והוא חולף במהירות, ואם ישנם כאבי בטן או בחילה גם הם חולפים. (קישור להכנה)
  • אנשים המטופלים בתרופות, למשל נוגדי קרישה, הסובלים ממחלות כרוניות, יקבלו הנחיות מפורטות יותר לביצוע ההכנה.
 
  1. האם הבדיקה כואבת?
הבדיקה אורכת כ-30 דקות, שבמהלכן הנבדק מטושטש ומורדם ולרוב אינו מרגיש דבר. לאחר הבדיקה מועבר הנבדק לחדר התאוששות, שם הוא מתעורר.   גם אם בוצעה ביופסיה במהלך הבדיקה, הנבדק לא ירגיש זאת. לעתים לאחר תום הבדיקה ייתכנו כאבי בטן או גזים עקב אוויר המוחדר למעי במהלך הבדיקה, אך לרב האוויר משתחרר או נספג תוך מספר שעות וההתאוששות מהירה.  
  1. האם הבדיקה מסוכנת?
כמו בכל בדיקה פולשנית הכרוכה בהרדמה, עלולים להיות סיכונים וסיבוכים, אך ניתן לומר באופן כללי כי בידיים מיומנות, ואם מדובר בנבדק בריא וללא מחלות רקע, הסיכון לסיבוכים נמוך מאוד. הסיבוך הרציני ביותר של קולונוסקופיה הוא ניקוב של דופן המעי.  ניקוב המעי עלול להתרחש בערך באחת ל 2000 קולונוסקופיות, במידה של כריתת פוליפ הסיכון עלול להיות גבוה יותר. דימום מהמעי עלול לקרות בעיקר בחולים לאחר כריתה של פוליפים ועם הפרעות בקרישת הדם. תרופות המדללות את הדם עלולות להגביר את הסיכון לדימום ויש להתייעץ עם הרופא לגבי הצורך להפסיקן לפני הבדיקה. שימוש באספירין נחשב לבטוח למדי ואין צורך להפסיקו לפני הבדיקה. הטשטוש הניתן בבדיקה עלול לגרום לירידה בלחץ הדם, ירידה בדופק ובקצב הנשימה ובמהלך הבדיקה מנוטר קצב הלב, לחץ הדם וריווי החמצן בדם. שיעור התמותה כתוצאה מהבדיקה הוא 0.02%, אחד מכל 5,000 נבדקים. בדרך כלל מקרי התמותה קשורים למחלות רקע קשות, גיל מבוגר וכדומה.  
  1. כל כמה זמן יש לבצע קולונוסקופיה?
גם אם בדיקת הקולונוסקופיה הייתה תקינה לחלוטין, מומלץ לחזור עליה כעבור עשר שנים. בפרק זמן זה עלולים להתפתח פוליפים שפירים או גידולים ממאירים שלא נצפו בעבר. את קולונוסקופיות הסקר יש להתחיל בגיל 50 ולהמשיך במעקב עד גיל 75. אם יש גורמי סיכון, כגון פוליפים, סרטן המעי הגס בקרובי משפחה או מחלות מעי כרוניות – המעקב יהיה צמוד יותר וייקבע על ידי הרופא המטפל. אם הקולונוסקופיה גילתה פוליפ, אפילו שפיר, יש צורך בביצוע בדיקת מעקב. הזמן לביצוע הבדיקה הבאה יהיה בין שנה לחמש שנים, וייקבע על ידי הרופא המטפל.  
  1. האם יש צורך להיבדק אם אין סרטן המעי הגס במשפחה?
בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקת סקר המיועדת לכלל האוכלוסייה החל מגיל 50, ללא קשר לרקע המשפחתי. אם ישנם בני משפחה שסבלו מפוליפים או מגידול במעי הגס, יוקדם הגיל המומלץ לביצוע הקולונוסקופיה הראשונה לגיל 40 (או עשר שנים פחות מגילו של החולה הצעיר ביותר במשפחה). גידולי מעי גס הקשורים לתסמונות גנטיות תורשתיות הם נדירים, 10%-15% בלבד מכלל מקרי גידולי המעי הגס, ולרוב לחולה המאובחן אין כלל רקע משפחתי בנושא.  
  1. אם אין לי בעיות במערכת העיכול – מדוע צריך להיבדק?
בדיקת סקר כשמה היא – מיועדת לסקור אוכלוסייה בריאה ולאתר או למנוע את המחלה עוד לפני הופעת סימפטומים. לעתים קרובות הופעת סימפטומים כגון כאבי בטן, שינוי בהרגלי יציאה, חולשה, ירידה במשקל, דימום ביציאה ואנמיה יעידו כבר על גידול מתקדם, לכן לא ניתן להסתמך עליהם לצורך אבחון מוקדם ומניעה.
  1. אם בדיקת דם סמוי בצואה תקינה - האם יש צורך בקולונוסקופיה?
בדיקת דם סמוי בצואה היא אחת המומלצות כבדיקת סקר, אך יש להדגיש כי הבדיקה חייבת להיות מבוצעת אחת לשנה, בכל שנה, כדי שהדיוק שלה באיתור גידולים יהיה גבוה. רמת הרגישות של הבדיקה באיתור גידולים היא רק 50%, כלומר היא "מפספסת" מחצית מהגידולים בשל העובדה שלא תמיד גידול או פוליפ מדממים, וגם אם הם מדממים זה לא תמיד בכמות הניתנת לזיהוי בבדיקה זו.
  1. אם אני אוכל בריא, עוסק בספורט ולא מעשן - לא צריך להיבדק?
תמיד מומלץ לאכול בריא, לעסוק בספורט ולא לעשן, אך אין בכך כדי להבטיח שלא יתפתחו גידולים. לעתים התפתחות הגידול קשורה לתורשה, לחשיפה לחומרים מסרטנים אחרים או להשפעת גורמים נוספים שאיננו יודעים לזהות. מומלץ לשמור על אורח חיים בריא ולבצע בדיקות סקר במקביל.
  1. מהי קולונוסקופיה וירטואלית והאם היא עדיפה?
קולונוסקופיה וירטואלית היא למעשה בדיקת CT בטכניקה מיוחדת המאפשרת גם היא, בדומה לקולונוסקופיה רגילה, הערכה של חלל המעי הגס ואיתור של פוליפים וגידולים. בבדיקה נסרק כל חלל הבטן ולאחר מכן, באמצעות עיבוד ממוחשב, ניתן לדמות את דופנות המעי הגס לכל אורכו. חסרונות הבדיקה: גם כאן יש צורך בהכנה וניקוי המעי מראש. הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה, והכי חשוב – לא ניתן לקחת במהלכה ביופסיה או לכרות פוליפים אם נמצאו כאלה. נבדק כזה יופנה ממילא לביצוע קולונוסקופיה חוזרת, והפעם "רגילה". בנוסף הבדיקה אינה יעילה בזיהוי פוליפים קטנים מ 1 ס"מ או פוליפים שטוחים. יתרונות הבדיקה: אין צורך בהרדמה, הבדיקה אינה פולשנית, הבדיקה סורקת את כל חלל הבטן ולעתים באקראי מאובחנים ממצאים חשובים אחרים באיברי הבטן (לבלב, כבד, כליות וכו'). אף שלבדיקה יעילות דומה לזו של קולונוסקופיה רגילה, טרם הוכחה יעילות השיטה במניעה ובאיתור מוקדם של גידולים.
  1. האם הבדיקה מדויקת ב-100%?
ברפואה אין שום בדיקה בעלת דיוק של 100%. תוצאות הבדיקה תלויות, בין השאר, במידת הניקיון של חלל המעי, במבנה המעי הגס ובמיומנות הבודק. בנוסף, יש פוליפים הקשים מאוד לאיתור וזיהוי – פוליפים קטנים, פוליפים שטוחים. גם אם הבדיקה נמצאה תקינה, מומלץ לשוב ולבצעה כעבור חמש-עשר שנים, כיוון שעם הזמן עלולים להתפתח ממצאים חדשים.
  1. כיצד להתנהג לאחר הבדיקה ולמה לשים לב?
לאחר בדיקת הקולונוסקופיה ושחרור ע"י הרופא ייתכן שתרגיש עדיין מעט מטושטש למספר שעות. יש להימנע מנהיגה במשך 12 שעות לאחר הבדיקה ורצוי להימנע ממאמצים או מעבודות הדורשות ריכוז במהלך היום. ניתן לשתות ולאכול ארוחה קלה לאחר הבדיקה אך להימנע מארוחות כבדות. במידה ומופיעים כאבים חזקים, חום או דימום חזק מפי הטבעת יש לפנות לרופא או לחדר מיון.